17-קטוסטרואידים בשתן

ערכי ייחוס (נורמה) עבור 17-קטוסטרואידים בשתן:

• ילדים מתחת לגיל 5 - 0-2 מ"ג/יום, בני 15-16 - 3-13 מ"ג/יום;
• נשים בגילאי 20-40 - 6-14 מ"ג ליום.
• גברים בגילאי 20-40 - 10-25 מ"ג ליום.

לאחר 40 שנה, ישנה ירידה מתמדת בהפרשת 17-קטוסטרואידים.

קטוסטרואידים בשתן הם מטבוליטים של אנדרוגנים המופרשים על ידי אזור הרשתית של קליפת האדרנל ובלוטות המין. רק חלק קטן מ-17-קטסטרואידים בשתן מקורם בחומרים מקדימים של גלוקוקורטיקוסטרואידים (כ-10-15%). קביעת 17-קטסטרואידים בשתן נחוצה כדי להעריך את הפעילות התפקודית הכוללת של קליפת האדרנל.

ירידה בהפרשת 17-קטסטרואידים בשתן נצפית לעיתים קרובות (אך לא תמיד) באי ספיקה כרונית של קליפת האדרנל; עלייה בתכולת 17-קטסטרואידים בשתן היומי נצפית באנדרוסטרומה,מחלת ותסמונת איטסנקו קושינג, והיפרפלזיה מולדת של קליפת האדרנל.

לאבחון היפרפלזיה מולדת של קליפת האדרנל, חשוב לזהות שילוב של הפרשה מוגברת של 17-קטסטרואידים וריכוז ACTH בדם עם ריכוז נמוך או תחתון של קורטיזול בדם ו-17-OCS בשתן היומי. תפקידם של 17-קטסטרואידים באבחון הוא קטן, מכיוון שהקריטריונים להערכת בדיקות דקסמתזון פותחו רק עבור 17-OCS בשתן היומי וקורטיזול בדם . מחקר דינמי של 17-קטסטרואידים אינו מומלץ להערכת יעילות הטיפול התרופתי במחלת איטסנקו-קושינג, מכיוון שתרופות רבות המשמשות למטרה זו מדכאות באופן סלקטיבי את הסינתזה של גלוקוקורטיקוסטרואידים מבלי להשפיע על כמות הפרשת האנדרוגן.

קורטיקוסטרומות - גידולים בקליפת המוח של בלוטת יותרת הכליה המייצרים כמויות גדולות של אסטרוגנים - גורמות לתסמונת הפמיניזציה. גידולים נדירים אלה מיוצגים בעיקר על ידי קרצינומות, ופחות על ידי אדנומות. פלזמת הדם והשתן מכילים תכולה מוגברת בחדות של אסטרוגנים (אסטרדיול), וכמות גדולה של 17-קטוסטרואידים מופרשים בשתן.

מחלות ומצבים בהם ריכוז ה-17-קטוסטרואידים בשתן משתנה

[ 1 ], [ 2 ], [ 3 ], [ 4 ], [ 5 ], [ 6 ]