צלעות

שנים עשר זוגות צלעות ועצם החזה, יחד עם עמוד השדרה הטורקלי, יוצרים את כלוב הצלעות.

הצלעות (costae) הן לוחות גרמיים ארוכים, צרים, דקים ומעוקלים. מלפנים, החלק הגרמי של הצלע ממשיך אל החלק הסחוסי - הסחוס הצלעי (cartilago costalis). שבעת זוגות הצלעות העליונים, המחוברים מלפנים לעצם החזה, נקראים צלעות אמיתיות (costae verae). צלעות VII, IX ו-X מחוברות באמצעות הסחוסים שלהן לחלק הסחוסי של הצלע שמעליה - אלו הן צלעות מלאכותיות (costae spuriae). צלעות XI ו-XII מסתיימות בעובי שרירי הבטן. צלעות אלו נקראות צלעות מתנודדות (costae fluctuantes).

בקצה האחורי של כל צלע יש עיבוי - ראש הצלע (caput costae), המתחבר לגומה הצלעית המתאימה בחוליות בית החזה. על ראש הצלעות II-X יש ציצה של ראש הצלע (crista capitis costae), מכיוון שכל אחת מהצלעות הללו מתחברת לשתי גומות צלע. לראשי הצלעות XI וה-XII אין ציצה.

לפני ראש הצלע נמצא צוואר צר של הצלע (collum costae), העובר לתוך גופה (corpus costae). בצלעות 1-10, בגבול הצוואר והגוף, ישנה פקעת (tuberculum costae) עם משטח מפרקי לחיבור עם הזיז הרוחבי של החוליה המתאימה. לגוף הצלע השטוח יש משטח חיצוני קמור ומשטח פנימי קעור. על המשטח הפנימי, בתחתית לאורך הצלע, ישנה חריץ צלעי (sulcus costae), אליו צמודים כלי הדם והעצב הבין-צלעי. מעט לרוחב הפקעת נמצאת הזווית המעוגלת של הצלע (angulus costae).

הצלע הראשונה שונה מהצלעות האחרות. יש לה משטח עליון ותחתון, קצה צדדי ומדיאלי. לא רחוק מהמפגש עם עצם החזה, על המשטח העליון, נמצאת פקעת שריר הסקלנה הקדמי (tuberculum musculi scaleni anterioris). לפני הפקעת נמצא חריץ הווריד התת-בריחי (sulcus venae subclaviae), ומאחורי הפקעת נמצא חריץ עורק התת-בריחי (sulcus arteriae subclaviae).