זמן טרומבין

ערכי ייחוס (נורמה) של זמן טרומבין הם 12-16 שניות.

זמן תרומבין הוא הזמן הנדרש להיווצרות קריש פיברין בפלזמה כאשר מוסיפים אליו תרומבין. הוא תלוי רק בריכוז הפיברינוגן ובפעילותם של מעכבי תרומבין (ATIII, הפרין, פרפרוטאינים) ומעריך הן את שלב III של קרישת הדם - היווצרות הפיברין, והן את מצבם של נוגדי קרישה טבעיים ופתולוגיים.

קביעת זמן התרומבין לרוב שואפת למטרות הבאות:

• ניטור טיפול בהפרין, במיוחד בעת שימוש בהפרין בעל משקל מולקולרי גבוה;
• ניטור טיפול פיברינוליטי;
• אבחון של מצבים היפרפיברינוליטיים;
• אבחון של אפיברינוגנמיה ודיספיברינוגנמיה.

זמן התרומבין משקף בעקיפין את ריכוז הפיברינוגן, לכן הוא מוארך באפיברינוגנמיה תורשתית ונרכשת ובהיפופיברינוגנמיה (בנזק כבד חמור, פיברינוליזה, תסמונת DIC חריפה). זמן התרומבין מוארך גם בפרפרוטאינמיה.

קביעת זמן תרומבין היא אחת השיטות הנפוצות לניטור טיפול בהפרין ופיברינוליטיקה. במקרים אלה, יש להגדיל את זמן התרומבין פי 2-3. בעת ביצוע טיפול תרומבוליטי, מומלץ לקבוע את זמן התרומבין כל 4 שעות, תוך כדי זכור שאם הוא עולה על הערך האופטימלי ביותר מפי 2-3, אז יש להגדיל את מינון הסטרפטוקינאז כדי להגביר את צריכת הפלסמינוגן ולהפחית את היווצרות הפלסמין; אם זמן התרומבין יורד מתחת לערך האופטימלי, יש להפחית את מינון הסטרפטוקינאז כך שחלק מהפלסמינוגן לא ייחסם בצורת אקטיבטור, אלא יהפוך לחלוטין לפלסמין.